בין 1990 ל 2007 אחוז האוכלוסיה עם BMI גביה מ -30 בארה"ב גדל מ – 10% למעל 20%.
בשנים האחרונות נוסף מדד פרוגנוסטי (אבחנתי) למחלות לב וכלי דם ,מדד זה נבחן על פי היקף המותניים. לפי נתוני האיגוד האמריקאי למחלות לב ב- 40 השנה האחרונות הייתה עלייה בהיקף המותנים בגברים בכ – 12.5 סמ' ובנשים בכ- 17.5 סמ'. ואכן בין 1992 ל 2008 הייתה עליה של 331% במספר ניתוחי שאיבת שומן בארה"ב.
ניתן להניח שכפי שבכל הדברים אנו מחקים את ארה"ב, גם בתהליכי ההשמנה אנחנו בדרך. על פי נתוני משרד הבריאות הישראלי 65% מאוכלוסיית ישראל נמצאת במצב של השמנת יתר (BMI מעל 25) וכאשר ישנה השמנה אנחנו מחפשים דרכים להסיר את השומן העודף בשיטות שונות החל מדיאטות, מכוני כושר ועד לאמצעים רפואיים. אחד האמצעים הרפואיים הוא שאיבת שומן.
שאיבת שומן היא בין הניתוחים היותר צעירים בכירורגיה הפלסטית. הנושא הועלה לראשונה בשנת 1921 ע"י רופא צרפתי בשם Charles Dujarrier הוא ביצע מעין שאיבה של שומן משוקיים של רקדנית מפורסמת הוא השתמש באותו מכשיר בו משתמשים לגרידה ברחם בכדי להוציא שומן מהשוקיים.
לאחר הטיפול התפתח במקום זיהום שגרם לכריתת הרגל ולסיום ההתעסקות בסוג זה של ניתוחים עד לשנת 1964. רופא גרמני בשם Schrudde ניסה לחזור על התהליך שביצע Charles Dujarrier אך גרם לשטפי דם מרובים. בברזיל באותה תקופה ביצע אחד המנתחים הפלסטיים הגדולים של תקופתינו Pitanguy כריתה של השומן העודף עם העור מעליו אך התוצאות היו מאד בעתיות עקב הצלקות הרבות שנותרו.
ב1974 החלה למעשה שאיבת השומן המודרנית. גניקולוג איטלקי ובנו Dr. Giorgio Fischer, and Dr. Giorgio Fischer, Jr. פיתחו מכשיר לשאיבת שומן המבוסס על מכשיר גניקולוגי שכלל מעין סכין מסתובבת שהייתה בתוך קנולה שחתכה את השומן (וגם רקמות נוספות כמו כלי דם, עצבים ושרירים) ושאבה את הרקמות דרך מכשיר וואקום. הם פירסמו את התוצאות שלהם ב 1976 למרות שהמכשיר שלהם לא היה עדין כמו המכשור הקיים היום הם פרצו את הדרך לשאיבת השומן המודרנית.
מנתח פלסטי צרפתי בשם Pierre Fournier שהתלהב מהרעיון החל לעבוד עם קנולות קהות ובכך גרם לפחות דימומים. מנתח צרפתי נוסף שהחל לעבוד בשיטה זו הוא . Yves-Gerard Illouz שפיתח את השיטה על ידי הוספת הזרקת נוזלים לרקמות שהפכו את הניתוח לקל יותר: פחות דימומים, פחות פגיעה בעצבים, פחות צורך בעירוי דם לאחר הניתוח וזמן החלמה קצר יותר. למעשה אילוז ופורניה נחשבים לאבות שאיבת השומן.
בתחילת שנות ה 80 הגיעו מנתחים אמרקאיים רבים לפריז ללמוד את הניתוח מדר' אילוז.
בהמשך שנות ה80 בארה"ב החלו שינויים בנוזלים המוזרקים הן מבחינת המרכיבים והכמויות. שינויים אלו בחלקם גרמו לתופעות לא רצויות אך הם שהובילו לפיתוח שיטת ה tumescent שפותחה על ידי Dr. Jeffrey Klein בשנת 1985.
שיטה זו כללה הזרקת נוזל המכיל לידוקאין ואדרנלין בכמות גדולה בהרבה משיטתו של אילוז. שיטה זו הביאה לניתוח כמעט ללא דימום, ופחות כאבים לאחר הניתוח. בהמשך, כמויות התמיסה המוזרקת עלו בצורה משמעותית. גם הקנולות המשמשות את השאיבה השתנו עם הזמן בתחילה השתמשו בקנולות בקוטר של כ 1סמ' שגרמו נזקים נרחבים ברקמות ובהמשך הייתה ירידה הדרגתית בקטרים עד לקנולות של 3-4 ממ' השכיחות כיום.
לאחר התפשטות השיטה באופן נרחב התבררו גם חלק מחסרונות השיטה: פעולה מאומצת מאד למנתח דבר שפוגע ביכולתו לבצע שאיבה עדינה, דימומים, טראומה ניכרת למטופל הגורמת לתקופת החלמה ארוכה ולעיתים קשה,ללא כל טיפול בעור כך שכיווץ העור תלוי בתכונות הגנטיות והגיל של המטופל בלבד.
בתחילת שנות ה 90 החלו בשאיבות בעזרת US (UAL) בשיטה זו משתמשים באנרגיה של הUS בדי להרוס את השומן ובכך להקל על השאיבה, פחות דימום וזמן החלמה יותר מהיר. טכניקה זו נזנחה במהירות בגלל סיבוכים מרובים שכללו כוויות נרחבות של העור מעל האזור המטופל וסרומות (הצטברות נוזלים תת עורית)מרובות. לאחרונה חזרה שיטה זו לאחר שינויים מרובים מהוורסיה הקודמת אך יתרונותיה על השיטה הקלסית מוטלים בספק.
PAL-POWER ASSISTED LIPOSUCTION- היא פיתוח נוסף של השיטה הקלאסית ולמעשה זו השיטה הנפוצה ביותר כיום. בשיטה זו לקנולה יש יכולת תנועה המופעלת על ידי מנוע קדימה ואחורה או תנועה ויברטורית אחרת שמקלה מאד על המנתח ומאפשרת קיצור משמעותי בזמן הניתוח. חסרונותיה בדימומים ושוב שיטה זו אינה מטפלת כלל בעור.
LAL-LASER ASSISTED LIPOSUCTION זו שיטה בה משתמשים באנרגיית הלייזר לצורך חימום והרס התאים. בתחילה השתמשו בשיטה זו למצבורי שומן קטנים ואז לא שאבו כלל את השומן המומס אלא השאירו אותו במקום עד שנספג על ידי הגוף. כיום משתמשים בשיטה זו גם לאזורים גדולים יותר אך משלבים אותה עם שאיבת שומן לאחר ההמסה דבר המשפר משמעותית את התוצאות.
בשיטה זו יש לראשונה טיפול מסוים בעור, מכיוון שבעזרת החימום הנוצר מאנרגיית הלייזר ניתן לכווץ את העור. מכשירי הלייזר הם גדולים ומסורבלים יחסית לטיפול ככל שרמת האנרגיה שלהם עולה.
ישנן שיטות נוספות שהתפתחו משיטות קיימות כמו WAL-WATER ASSISTED LIPOSUCTION שבה משתמשים במים המוזרקים בעוצה גבוהה בכדי להקל על השאיבה וכו'.
כיום הביקוש לשאיבות שומן הולך ועולה אך בד בבד מטופלים אינם מעוניינים בתקופות החלמה ארוכות, ואכן לפי נתוני האיגוד האמרקאי לכירורגיה פלסטית בין שנת 2000 ל 2008 ישנה עליה של 63% במספר הפעולות המוגדרות כזעיר פולשניות. שאיבות בעזרת לייזר החלו את גל הזעיר פולשני גם בנושא שאיבות השומן.
הטכניקה החדישה ביותר בנושא זה היא ה RFAL- RADIO FRUENCY ASSISTED / .LIPOSUCTION
בשיטה זו שנקראת BODYTITE – בודי טייט משתמשים באנרגיית גלי רדיו הנמצאת בשימוש בתחום הרפואה כ -40 שנה כך שיש מידע רב לגביה ולגבי הנזקים שהיא עלולה לגרום. השיטה גם נקראת המסת שומן בגלי רדיו
עוצמת האנרגיה היא גדולה משמעותית בהרבה ממכשירי הלייזר הקיימים והמכשיר קטן וקל לטיפול. בשיטה זו מעבירים את אנרגיית גלי הרדיו לתוך השומן שם היא הופכת לחום, החום גורם להמסת תאי השומן על ידי כך שהוא מפרק את דופן התא וגורם להתפרקות תאי שומן ואז כל תוכן התא, חומצות שומן וכולסטרול, יוצא מהתא. כתוצאה מכך קל יותר לשאוב את החומר הנוזלי בהשוואה לשאיבה של רקמה מוצקה. שיטת שאיבה זו הגורמת לפחות טראומה לרקמות פחות דימומים (גם מכיוון שגלי הרדיו גורמים לצריבת כלי הדם, זה השימוש הראשוני של מכשירי גלי הרדיו ברפואה), כלומר זמן החלמה קצר יותר והרבה פחות סימנים כחולים.
היתרון המשמעותי של טכניקה זו היא היכול לחמם ולגרום נזק טרמי לשכבת הקולגן מתחת לעור ובעיקר לגרות את הספטות של הקולגן הנמצאות בתוך שכבת השומן ולגרום לכיווץ אחיד שלהם בגלל ייצור קולגן חדש. יכולת זו מאפשרת לקבל תוצאה אחידה וחלקה בעור גם במטופלים בהם אלסטיות העור ירודה.
פעולה זו מתבצעת בד"כ בהרדמה מקומית. מיד לאחר הפעולה האורכת כשעה וחצי, המטופלים משוחררים לביתם. חזרה לעבודה תוך 1-2 ימים וחזרה לפעילות ספורט כ 5-7 ימים. טכניקה זו נותנת מענה לחלק גדול מחסרונות שאיבת השומן המקובלת הן מבחינת המטפל ובעיקר מבחינת המטופל.
כיום ישנם פיתוחים רבים לטכניקה זו כאשר משתמשים ביכול כיווץ העור בכדי לטפל בפנים, ללא המסת שומן אלא רק כיווץ העור בטכניקה חדשה שנקראת FACETITE ומשתמשת באותו מכשיר של ה BODYTITE אך בידית שונה.
שיטה זו ניתן לשלב (שוב בשימוש באותו מכשיר) עם fractora שהוא מכשיר FRUCTIONAL RF הגורם לחידוש רקמת הקולגן והאלסטין מתחת לעור ולהצערה של עור הפנים. על ידי הטיפול המשולב ניתן,לפחות, לדחות את מתיחת הפנים במספר שנים, בשיטה שבה הטיפולים הם עם זמן החלמה קצר באופן משמעותי ביותר.
הרפואה והטיפולים האסטתיים מתפתחים במהירות ורותמים את המדע לשיפור בטיפולים ובעיקר בהתייחסות למשך זמן ההחלמה ובחזרה המהירה לפעילות.
שאיבת השומן לא נעלמת אלא מתפתחת כמו הטכנולוגיות מסביבנו ובמקום להשתמש בטלפון נייד של פעם שהגיע בתוך מזוודה אנחנו משתמשים בסמרטפון שיש לו יותר יכולות מאשר המחשב הביתי שהיה לנו לפני שנתיים.